<h1>אהל מועד שער הטריפות דרך ח'</h1>
<h2>דף נא.</h2>
בהמה או עוף שנפל שלא לדעתו נחבט על דבר קשה אם המקום שנפל משם גבוה בכדי שיש בו יו"ד טפחים מכריסה ועד הארץ אפי' אין שבר נראית בה חוששין שמא נתרסקו איבריו וטרפה ופי' ריסוק איברים שנתמסמסו האיברים והלך כוחם ויש מפרשין שנתפרקו חוליותיה והר"מ מפרש נתרסק שנפסד צורתו ודעתו שאם נתרסק אבר מן האיברים שאם נטלו כשרה כטחול וכליות ה"ז טריפה ונראית שדעתו שזה הריסוק גורם לה חולי שתמות בה וי"א שאינה נטרפת בריסוק אבר אא"כ הוא מהאיברים שנטרפת בהכי הבהמה בפסיקה או בנקיבה.
בהמה שנמצאת נפולה תולין שלדעת עצמה הוא ואע"פ שנפלה דרך ארובה ואפי' אינה יכולה להלך וכל לדעת עצמה אין בריסוק כדי שתטרף בו ואפי' גבוה כמה קומות אבל לשבירה דחוט השדרה וקריעת בני מיעים וריאה חוששין אבל לדעת הר"מ הוא שאין לחוש לה לכלום, אילים זכרים המנגחין זא"ז אם נפלו לארץ חוששין בהם משום ריסוק איברים שכל נפילה שהפילוה אחרים בענין שאינה יכולה לעשות אומד בעצמה אפי' לא נפלה מגובה יו"ד חוששין לריסוק ומיהו אילים המנגחין זא"ז אם לא נפלו אע"פ שדואגים וכואבים אומרים צימרא בעלמא הוא דנקיט להו ופי' צימרא חמימות, גנבים שהחזירו בהמות שגנבום אם מחמת תשו' החזירו אין חוששין להם ואם מחמת יראה מהמלכות החזירום שמא לא השליכו על מתניהם וחוששין להם וכל שיודע בנפילה שנפלה על מתניה אין לחוש משום ריסוק, [ע"ב] בית המטבחיים אע"פ שמכח אחרים נופלת אין בו משום ריסוק איברים שאין דוחפין אותה בבת אחת אלא צפורניו נועץ בקרקע עד שמגיע לארץ וכן כל שאמדה אע"פ שדחפוה אחרים ואין חוששין לה, [ע"א] הכה על ראשה במקל ארוך והלכה כלפי זנבה אין חוששין לריסוק ואי שלים חוטרא אפלגא דגבה חיישינן ואם הכה אותה (לרוב) [לרוחב] חוששין ואפי' הכה אותה לארכה ויש שיורי ענפים במקל חיישי' וצריך בדיקה.
הכה אותה במקל דאמרי' דאי שלים אפלגא טרפה לא בעינן נפלה לארץ אלא בודאי וקיימי חיישי', הכה אותה על שוקה במקום טרפות חוששין לריסוק, הכה הגולגלת כשיעור מלא מקדח שזהו כסלע חיישינן לה והוא דדויא וקיימא ולא נידא ובכל מקום שאמרו לא חיישינן דוקא בנפולה ממילא אמרי' אבל אם נחבט עליהם מכח אדם חיישינן בהו שהכח גורם הריסוק. במקום שאמרו חוששין אף לריסוק ולשבירה חוששין דלגמרי משמע וכל שהיא הולכת כדרכה בריאה היא ואין חוששין לה לכלום בהמה שנפלה אם גוררת רגליה הואיל שעם כח נפילתה מצוי פסיקת חוט השדרה חוששין שמא נפסק ואם לא נודע שנפלה אימא שגרונא והוא חולי הירכים נקטה מ"ט שגרונא שכיח וחוט השדרה דאי פסיק לא שכיח ובדין זה נאריך בנ' אחרון מדרך יו"ד.
<h2>דף נא:</h2>
נפולה שעמדה בעצמה אבל לא הלכה אינה צריכה מעת לעת אבל צריכה בדיקה בחוט השדרה ובשבירת רוב צלעותיה ובעקירת חוליא וכנגד כל החלל משום ריאה ומשום בני מיעים דכל נקב שהוא משום ריסוק ניכר וסימנין אינן צריכין בדיקה ואם לא עמדה אפי' בדקנוה ונמצאת שלימה טריפה דודאי משום החבטה נתפרקו כל איבריה ואם הלכה הילוך יפה כדרכה אינה צריכה אפי' בדיקה ויש מחמיר לומ' שצריכה לילך ד"א לא הלכה ולא עמדה אלא שהתה מעל"ע כשירה בבדיקה, עמדה ושהתה מעל"ע אפ"ה צריכה בדיקה אא"כ שהה בזכר יב"ח ובנקבה עד שתלד וכ"ן מלשון הר"מ אע"ג דה' פסוקה היא דעמדה או שהתה מעל"ע ניתרת בבדיקה אנו בזה"ז אין אנו בקיאים ובעינן הלכה וכן בהקפת נקובי ריאה ושאר הקפות של נקובין לא בקיאנן ולא מקיפין כלל וכ"כ בה"ג ובעל ההשלמה כן אמר ומיהו רש"י כת' [לקמן נ"ב ע"א] שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות והוא יחוש לעצמו ויביא לשם כל הבקיאין וכבר נתבאר זה בסוף נ"ב מדרך ו'. כשם שיש ריסוק איברים בבהמה כך יש ריסוק איברים בעוף הילכך עוף שנחבט ע"פ המים ע"י רוח חזק או מכח אדם חוששין לו ואם שט ע"פ המים מלמטה למעלה או ששט על המים שעומדין מלא קומתו ה"ז כאלו הלך ומותר מיד ואם שדא הוצא וקדמיה עוף להוצא ה"ז ראיה שמכוחו הולך ושרי אפי' לא הלך אלא מלמעלה למטה עוף שנפל על גלימא אם פשוטה יש בו משום ריסוק איברים ואם כפולה אין בו משום ריסוק איברים כללו של דבר כל שנפל ע"ג רך אין חוששין ואם נפל ע"ג דבר קשה חוששין. [ע"ב ע"א] עוף שנדבק בדבק בגופו ואחר נפל לארץ מותר שכשנופל בגפו השנית מסייע לעצמו וכשר.
פסק לרא"ה ריסוק טרפות בפני עצמו הוא שאיבריה מתפרקין ומתפקקין וכל שיש לה טרפות זה אינה יכולה לעמוד ולא לחיות מעל"ע וכל לדעת עצמה לא נתרסקה כ"כ שיהא בריסוק זה כדי שיתטרף בו, שהתה או עמדה מותרת בבדיקה ובדיקה זו כנגד כל החלל משום ריאה ומשום בני מיעים ומשום חוליות ומשום חוט השדרה ואע"פ שאין סומכין על נקב אלא באבר מיוחד שאני הכא דאינו נקב משהו אלא נקב ניכר ע"כ ורשב"א אומ' שלא חפשו לנפילה מחמת נקב אלא מחמת ריסוק שמא נתרסק עד ששינו מראיהן ונכאבו וכל שלא שהתה ולא עמדה חוששין שלא נתחזק עדין טבעה להראות מראה שנוי לריסוק ואפ' שיש ריסוק ואינו ניכר ע"כ והמחמיר כדברי רבינו ברוך שלא לסמוך אבדיקה ושלא להתיר הנפילה אא"כ הלכה תע"בט ואם הלכה אינה צריכה בדיקה ובלבד שתלך הילוך יפה.
<h2>דף נב:</h2>
גולגולת של בהמה או עוף שנשברה ברוב גובהה פי' מן העינים ולמעלה אע"פ שקרום המוח קיים טרפה ואצ"ל אם נשברה ברוב הקיפה שהוא מרובה מרוב גובהה שטרפה.
ובנ"ב מדרך יו"ד יתבאר שבשבורה בודק אם הקרום קיים אע"פ שלא נשבר רוב העצם ועוד יתבאר שם שעוף המים אם נשבר העצם אפי' במיעטו טרפה אע"פ שהקרום קיים.
<h2>דף נד:</h2>
גולגולת של בהמה שנחסרה פי' ע"י חולי או אפי' מתחלת ברייתה אם נפחתה כסלע טריפה אע"פ שקרום קיים וכן דעת רוב המפרשים אבל בעל העיטור מכשיר אם לא ניקב קרום של מוח ובשל תורה הלך אחר המחמיר, ניקבה הגולגלת נקבים שיש בהם חסרון כלם מצטרפין לכסלע והיינו שיעור כדי שיכנסו שני גרעיני תמרה זה אצל זה וזהו שיעור של מקדח של רופאים ונר' לע"ד שבעוף הואיל ואין ברוב גולגלת שלו כשיעור סלע כל שנחסרה ברובה (כשרה) [טריפה].
<h2>דף נו.</h2>
דרסה אדם ברגל או בכותל או (שרצתה) [שריצצתה] חוששין לה.
ובנ"ב מדרך יו"ד יתבאר שבשבורה בודק אם הקרום קיים אע"פ שלא נשבר רוב העצם ועוד יתבאר שם שעוף המים אם נשבר העצם אפי' במיעטו טרפה אע"פ שהקרום קיים.
